רשב"ם על בבא בתרא ל״ב ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא ל״ב ב:א׳
1 אֲמַר לֵיהּ: שְׁטָרָא זַיְיפָא הוּא! גְּחֵין לְחֵישׁ לֵיהּ לְרַבָּה: אִין, שְׁטָרָא זַיְיפָא הוּא; מִיהוּ שְׁטָרָא מְעַלְּיָא הֲוָה לִי, וְאִירְכַס, וְאָמֵינָא: אֶינְקֹיט הַאי בִּידַאי כָּל דְּהוּ.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא ל״ב ב:א׳
1 אמר ליה שטרא זייפא הוא - השטר מזויף וגם שני חזקה לא החזקת:
2 גחין - בעל השטר:
3 לחיש לרבה - בנחת שלא שמע המערער:
4 לחיש ליה לרבה - גרסינן דרבה מלך מקמי דרב יוסף כדאמרינן בשלהי דברכות דף סד. והיה רב יוסף חבירו מקשה לו:
5 אין שטרא זייפא הוא - פי' ר"ח לאו שטרא זייפא ממש אלא כמו שטרא זייפא שלא נכתב על מכירה זו ומאי ניהו שטר אמנה דהוא בטל מיהו אי לאו דאודי בטענתיה דתובע דשטרא זייפא הוא לאו כל כמיניה שהרי העדים מכירים חתימת ידיהם ומשום הכי אמר רבה מה לו לשקר ולומר שטרא מעליא הוה לי ואירכס לימא האי שטרא לאו זייפא הוא דאי הוה בעי לקיומיה מקיים ליה א"נ איכא לפרושי זייפא שטר מזויף ממש שזייף חתימת העדים יפה וטועים העדים כסבורים חתימת ידיהם היא ומקיימים את השטר והלכך מצי לקיים את השטר ולומר שטרא מעליא הוא א"נ מצי לקיימו בעדים שקרים שחתמו לו וראשון עיקר: